עד היום, אזרחים שסבלו מכאבי ראש כרוניים לדוגמא מיגרנה או כאבי ראש שנגרמו כתוצאה מאירוע תאונתי (תאונת דרכים, תאונות עבודה, נפילה וכיוצ"ב) לא מצאו מזור בוועדות הביטוח הלאומי.
ומדוע? מאחר שהביטוח הלאומי מתבסס על רשימה סגורה של "ליקויים" אשר נמצאת בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
אותה רשימה נקבעה לראשונה בשנת 1956 (לפני כ-65 שנים) ומאז מתעדכנת כל כמה שנים, אך עדיין לא כוללת מחלות רבות, לרוב מחלות שנויות במחלוקת ומחלות בעלות סימפטומים סובייקטיבים, שאין אפשרות אמיתית לרופאים הפוסקים בוועדות הרפואיות לבחון אותם באופן אובייקטיבי אלא אך ורק באמצעות האנזמנזה – תלונות החולה.
לפיכך, עד היום הסובלים מכאבי ראש כרוני לא זכו למענה ראוי בוועדות הרפואיות והחלטות הוועדות היו שרירותיות וציבור המבוטחים היה צריך במקרים רבים להגיש ערעור ולהצטייד בחוות דעת מומחה של נוירולוג, וגם זה לעיתים לא הספיק ופעמים לא מעטות מבוטחים רבים נקלעו לשוקת שבורה ולא היו מקבלים את הפיצוי שמגיע להם.
ובכן, לאור תלונות אזרחים רבים הסובלים מכאבי ראש כרוניים ובעקבות התערבות של נוירולוגים בעלי שם, המוסד לביטוח לאומי הוציא תחת ידיו חוזר חדש ולפיו במקרים של כאב ראש הנמשך 4 פעמים בחודש לפחות, תיקבע הנכות בהתאם לתגובה לטיפול הרפואי שניתן: תרופות ליתר לחץ דם (כגון חוסמי בטא), תרופות אנטי אפילפטיות (כגון דפלפט, טופמקס), תרופות נוגדות דיגאון (אלטרול, סימבלטה), רעלן בוטולינום, תרופות נוגדות CGRP וטיפולים אחרים כגון בקלוסל, מגנזיום, חסמים עצביים ודיקור.
להלן שיעורי הנכות:
- כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא טיפול מניעה בתרופה ייעודית – 5%.
- כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא תגובה לטיפול מניעה בתרופה ייעודית אחת – 10%.
- כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא תגובה לטיפול מניעתי ב-2 תרופות ייעודיות לפחות – 20%.
- כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא תגובה לטיפול מניעתי ב-3 תרופות ייעודיות לפחות – 40%.
חשוב לזכור, שהן במקרים של תאונות דרכים או תאונות עבודה והן במקרים של נכות כללית, צריך להתייעץ עם עו"ד הבקיא בניהול תיקים בביטוח לאומי וזאת כדי למצות את מלוא הפיצוי מהמקרה.
